בבתים רבים מצטברים לאורך השנים חפצים שנרכשו בתקופות שונות, התקבלו בירושה או נשמרו מסיבות משפחתיות. לעיתים הם מונחים בארונות ובמחסנים במשך עשרות שנים, מבלי שאיש יודע אם מדובר בפריטים בעלי ערך או בחפצים שהחשיבות שלהם בעיקר רגשית. כאשר מגיע הרגע למכור, לפנות דירה או לחלק רכוש בין בני המשפחה, כדאי לעצור לפני שמתחילים למסור, לזרוק או לפרסם פריטים בנפרד. בדיקה מסודרת יכולה למנוע טעויות, לחסוך זמן ולעזור להבין מה כדאי למכור, מה לשמור ואילו פריטים דורשים בחינה מקצועית.
מתחילים במיון כללי ולא בקביעת מחיר
השלב הראשון אינו ניסיון לנחש כמה כל פריט שווה, אלא יצירת סדר. מומלץ לחלק את החפצים לקבוצות: ציורים, כלי כסף, שעונים, מטבעות, מדליות, פסלים, קרמיקה, פורצלן, יודאיקה, מסמכים ופריטי אספנות נוספים. החלוקה מאפשרת לראות אם קיימים אוספים שלמים ולא רק חפצים בודדים. לפעמים הערך נמצא דווקא בקשר שבין הפריטים, בתקופה שממנה הגיעו או בזהות האדם שאסף אותם.
במקרים שבהם קיימת כמות גדולה של חפצים מסוגים שונים, כדאי לבצע הערכת אוספים מיוחדים עוד לפני שמפזרים את התכולה בין בני המשפחה או מפרסמים אותה למכירה. בדיקה של האוסף כמכלול עשויה לחשוף פריטים שלא נראו חשובים בתחילה, אבל משתייכים לסדרה, ליוצר או לתקופה מבוקשת. נוסף לכך, היא מאפשרת להבין אם נכון למכור את האוסף בשלמותו או להפריד מתוכו פריטים מסוימים.
בשלב המיון אין צורך לנקות את החפצים בצורה יסודית. ניקוי לא מתאים עלול לפגוע בציפוי, בצבע, בפטינה או בסימנים מקוריים המעידים על גיל הפריט. אין להשתמש בחומרי ניקוי חזקים, לנסות להבריק כלי מתכת או להסיר מדבקות וסימונים. עדיף לצלם כל פריט כפי שנמצא, כולל החלק האחורי, התחתית, חתימות, חותמות, מספרים וכל מסמך נלווה.
גם המידע המשפחתי חשוב. אם ידוע מי רכש את הפריט, באיזו מדינה, באיזו תקופה או מאיזה בית הגיע, כדאי לרשום זאת. קבלות, תעודות, מכתבים, קטלוגים ותצלומים ישנים יכולים לסייע בזיהוי. לא כל סיפור משפחתי ניתן לאימות, אבל לפעמים פרט קטן מספק כיוון לבדיקה ומונע התעלמות מפריט משמעותי.
בודקים כל תחום לפי המאפיינים שלו
לכל סוג של חפץ יש סימנים אחרים שמשפיעים על ערכו. בציורים בוחנים בין היתר את שם האמן, החתימה, הטכניקה, המידות, מצב היצירה, המסגרת והמקור שלה. לכן הערכת ציורים אינה יכולה להתבסס רק על מראה הציור או על שם שמופיע בפינה. יש לבדוק אם החתימה מתאימה לעבודות אחרות, אם מדובר ביצירה מקורית, בהדפס או בהעתק, ומה מצבה הפיזי של העבודה.
כאשר בבית נמצאות עבודות מתקופות ומסגנונות שונים, נדרשת לעיתים הערכת יצירות אמנות רחבה יותר. לצד ציורים יכולים להימצא פסלים, הדפסים, תחריטים, עבודות נייר וחפצי נוי אמנותיים. גם יצירה שאינה מתאימה לטעם העכשווי של המשפחה עשויה לעניין קונים או אספנים. מנגד, עבודה מרשימה מבחינה חזותית אינה בהכרח יקרה. זהות היוצר, מקוריות העבודה, מצבה והביקוש הקיים הם שקובעים אם יש לה ערך מסחרי ממשי.
תחום נוסף שדורש ידע ממוקד הוא אמנות אסיאתית. כלי פורצלן, פסלים, מגילות, קופסאות, חפצי ברונזה ופריטים דקורטיביים עשויים להיראות דומים גם כאשר נוצרו בתקופות שונות לחלוטין. סימן בתחתית הכלי אינו בהכרח הוכחה לגילו, משום שסימנים מסורתיים הועתקו ושוחזרו לאורך השנים. בבדיקה מתייחסים לחומר, לאופן הייצור, לעיטור, לסימני השימוש ולפרטים נוספים שיכולים להעיד על מקור הפריט.
גם בתחום המטבעות חשוב שלא להסתפק בגיל החפץ. אספני מדליות ומטבעות מתעניינים בפרטים כמו שנת ההנפקה, מקום הייצור, הכמות שהונפקה, המתכת, המצב הפיזי וטעויות ייצור נדירות. מטבע ישן מאוד אינו תמיד מטבע יקר, ולעיתים מטבע מאוחר יותר שיצא בכמות קטנה יהיה מבוקש ממנו. אין לנקות מטבעות לפני בדיקה, משום שניקוי עלול להשאיר סימנים ולהפחית מערכם.
כאשר נמצאים בבית שעונים עתיקים, חשוב לבדוק את שם היצרן, סוג המנגנון, החומר שממנו עשוי המארז, המספרים הסידוריים ומצב החלקים. שעון שאינו פועל עדיין עשוי להיות בעל ערך, במיוחד אם הוא שלם ומכיל את המנגנון המקורי. לעומת זאת, תיקון לא מקצועי או החלפת חלקים עלולים להשפיע על מידת העניין בו. לפני שמוסרים שעון לתיקון, כדאי להבין מהו ומה מצבו המקורי.
מתייחסים לדירה כמכלול אחד
כאשר מטפלים בבית שלם, קל להתמקד בחפצים הבולטים ולפספס את הפריטים הקטנים. דווקא בתוך מגירות, קופסאות, ספריות וארונות עשויים להימצא מסמכים, כלי כסף, מטבעות, תכשיטים, שעונים או פריטי יודאיקה. לכן הערכת תכולת עזבון צריכה להתחיל בסריקה מסודרת של כל חלקי הבית ולא רק של הסלון או חדר העבודה.
מומלץ לא למהר להזמין פינוי לפני שהסתיים המיון. לאחר שחפצים מועברים לשקים, לארגזים כלליים או למשאית, קשה מאוד לשחזר את ההקשר שלהם. בנוסף, ערבוב בין פריטים עלול לגרום לשברים, שריטות ואובדן של חלקים קטנים. אם צריך לפנות את הדירה בתוך זמן קצר, אפשר תחילה להפריד את החפצים שדורשים בדיקה ולרכז אותם באזור מוגן.
יש להבחין בין ערך רגשי לערך מסחרי. תמונה משפחתית, מזכרת מטיול או כלי שהיה בבית במשך שנים עשויים להיות חשובים מאוד לבני המשפחה, גם אם אין להם ביקוש בשוק. מנגד, חפץ שאיש אינו זוכר כיצד הגיע לבית עשוי להתברר כפריט מעניין. ההחלטה מה לשמור אינה חייבת להתבסס על מחיר בלבד, אבל כדאי לקבל אותה לאחר שמבינים מה עומד על הפרק.
אם יש כמה יורשים או בעלי עניין, מומלץ לתעד את המיון בתמונות וברשימה בסיסית. כך ניתן לקבל החלטות בצורה שקופה ולצמצם מחלוקות. אין צורך להכין קטלוג מקצועי, אך רצוי לציין מה נמצא, באיזה חדר ומה הוחלט לעשות בו. כאשר מתבצעת מכירה, כדאי לשמור גם תיעוד של הפריטים שנמכרו ושל המחיר שהתקבל.
כיצד מתכוננים לבדיקה מקצועית
כדי לקבל התייחסות ראשונית יעילה, כדאי להכין תמונות ברורות באור טבעי. יש לצלם את הפריט במלואו ולאחר מכן להוסיף תצלומים מקרוב של חתימות, חותמות, נזקים, בסיסים, גב הציור או פנים השעון. במקרה של אוסף גדול, עדיף לצלם תחילה תמונות כלליות של הקבוצות ורק לאחר מכן להתמקד בפריטים שנראים מבטיחים.
חשוב למסור מידע מדויק ככל האפשר ולא לקבוע מראש שהפריט נדיר או יקר. אמירות שמבוססות על שמועה משפחתית עלולות להטות את הבדיקה. עדיף לציין מה ידוע בוודאות ומה אינו ידוע. אם קיימת הערכה ישנה, קבלה או תעודה, יש להציג אותן, אך כדאי לזכור שמחירים וביקושים משתנים עם הזמן.
במקרים רבים ניתן לבצע סינון ראשוני לפי תמונות, אך לא תמיד אפשר לקבוע שווי סופי מרחוק. חומר, משקל, מצב, סימני תיקון ואיכות הביצוע נבחנים בצורה טובה יותר כאשר רואים את הפריט מקרוב. באוספים גדולים או בתכולה מגוונת, בדיקה בבית יכולה להיות יעילה יותר מהעברה של עשרות חפצים למקום אחר.
המטרה של הבדיקה אינה רק למצוא את הפריט היקר ביותר. בדיקה מסודרת עוזרת לבנות תמונה מלאה: אילו חפצים מתאימים למכירה, מה כדאי להציע כקבוצה, מה דורש בדיקה נוספת ואילו פריטים אינם בעלי ביקוש משמעותי. כך ניתן לפנות את הבית או למכור את האוסף בצורה שקולה, בלי לפעול בלחץ ובלי לוותר על חפצים שראוי היה לבדוק.
